חובה קדושה

בחינה מחדש של האמונה הנוצרית ביחס ליהדות והעם היהודי

הצהרה של קבוצת החוקרים הנוצרים בנושא יחסים נוצרים-יהודים

הראשון לספטמבר 2002

הקדמה

מאז היווסדה ב1969-, שאפה קבוצת ההוגים הנוצרים לפתח תפיסות תאולוגיות נוצריות הולמות יותר ליחס הכנסייה ליהדות ולעם היהודי.

בפעילות זו, הנמשכת יותר מ-30 שנה, פרסמו חברי קבוצתנו - פרוטסטנטים וקתולים, חוקרי המקרא, היסטוריונים ותאולוגים - כרכים רבים בנושא יחסי יהדות-נצרות.

לעבודתנו יש קונטקסט היסטורי. במרוצת אלפיים שנות העבר, הציגו נוצרים את היהודים בצורה מעוותת וראו בהם בוגדים באמונה, אחראים כקבוצה למותו של ישוע ומקוללים בשל כך על ידי האל.

בהסכמה מלאה ובהצהרות רשמיות רבות אנו דוחים האשמה זו, הפסולה מבחינה היסטורית ובלתי לגיטימית מבחינה תאולוגית. מהאשמה זו עולה לכאורה כי האל יכול להיות בלתי נאמן לבריתו הנצחית ע?ם העם היהודי.

אנו מודים בבושה בסבל שנגרם לעם היהודי כתוצאה מהעיוות הזה. אנו מתחרטים על "תורת הבזוי" הזאת. חרטתנו מחייבת אותנו לבנות יחס חדש של כבוד. משימה זו חשובה בכל עת, אך המשבר של חיים ומוות במזרח התיכון והתחייה המאיימת של האנטישמיות בעולם מקנים לה דחיפות מיוחדת.

אנו מאמינים שתיקון המשנה הנוצרית ביחס ליהדות ולעם היהודי הוא חובה מרכזית וחיונית של התאולוגיה בזמננו.

הנצרות חייבת להבין ולהציג את היהדות נאמנה - לא רק כמחווה של צדק לעם היהודי, אלא גם למען יושרה של האמונה הנוצרית שאינה יכולה להיות מוצגת בלי להתייחס ליהדות.

יתר על כן, בשל הקשר הייחודי שבין הנצרות ליהדות, תחיית הוקרתנו לחיים הדתיים היהודיים תעמיק את אמונתנו הנוצרית. אנו מבססים הכרה זו על מחקר מדעי מתמשך ועל הצהרות רשמיות של זרמים נוצריים רבים במשך 50 השנים האחרונות.

אנו אסירי תודה כלפי היהודים הרבים המוכנים להיכנס עמנו לדו-שיח וללימוד משותף.

קיבלנו את ההצהרה ההיסטורית המכונה "דברו אמת: הכרזה יהודית על נוצרים ונצרות", שפרסמו הוגים יהודים בחסות המכון ללימודים נוצריים יהודיים בבולטימור ב-10 בספטמבר 2000. מסמך זה, החתום בידי רבנים בעלי שם וחוקרים יהודים, קרא ליהודים לבחון מחדש את הבנתם את הנצרות.

בעידוד עמיתים יהודים ונוצרים אנו מגישים את עשר הא?מרות הבאות להתבוננותם של אחינו הנוצרים. אנו מפצירים בכל הנוצרים להרהר על אמונתם למקרא הצהרות אלה. עבורנו זו חובה קדושה.

1. ברית האל עם העם היהודי היא נצחית

מאות בשנים טענו נוצרים שבריתם עם האל באה במקום או כתחליף לברית היהודית. אנו דוחים טענה זו. אנו מאמינים שהאל אינו חוזר בו מהבטחות אלוהיות. אנו מאשרים שהאל נמצא בברית גם עם יהודים וגם עם נוצרים. באופן טרגי, התאולוגיה של לקיחת המקום שהייתה כה מושרשת באמונה הנוצרית ממשיכה להשפיע עליה ועל פולחנה והתנהגותה, אף שזרמים נוצריים רבים דחו אותה ואין היא מקובלת על נוצרים רבים. להכרתנו בערך המתמשך של היהדות השלכות על כל רובדי החיים הנוצריים.

2. ישוע מנצרת חי ומת כיהודי נאמן

נוצרים עובדים את אלוהי ישראל באמצעות ישוע המשיח. אך תורת לקיחת המקום הובילה את הנוצרים במשך מאות שנים לדבר על ישוע כעוין ליהדות. דבר זה אינו נכון היסטורית. הפולחן, המוסר ואורח החיים היהודי עיצבו את חייו של ישוע ואת משנתו. כתבי הקודש של עמו היו לו מקור השראה ותזונה רוחנית. ההטפה וההוראה הנוצריות כיום חייבות לתאר את חיי ישוע עלי אדמות כמשולבים באתגר היהודי לחיי יום-יום בחסות בריתו של האל.

3. אין ביכולתן של תחרויות עתיקות להגדיר כיום את היחסים שבין הנצרות ליהדות

אף שאנו מכירים כיום את הנצרות ואת היהדות כדתות נפרדות, הייתה הכנסייה בראשיתה, עשורים רבים אחרי שירותו ותחייתו של ישוע, תנועה בתוך הקהילה היהודית. חורבן בית המקדש בירושלים בידי צבאות רומא בשנת 70 לספירה הביא למשבר בתוך העם היהודי. קבוצות שונות, כולל הנוצרים והיהודים הרבניים הקדומים, התחרו על מנהיגות הקהילה היהודית בטענה שהם היורשים האמיתיים של ישראל התנ"כי. כתבי האוונגליון משקפים תחרות זו, שבה החליפו המתמודדים האשמות שונות. האשמות הנוצרים בדבר צביעות וחומרת יתר בדין, מציגים את היהדות באורח מטעה ומהווים יסוד שאינו הולם את ההבנה העצמית הנוצרית.

4. יהדות היא אמונה שהתפתחה והתעשרה במשך מאות שנים

נוצרים רבים משווים את היהדות עם ע?ם ישראל המיוצג בתנ"ך. אך היהדות, כמו הנצרות, פיתחה דרכים חדשות לאמונה במאות שאחרי חורבן בית המקדש. המסורת הרבנית הדגישה הבנות חדשות למעשים קיימים כמו תפילה בציבור, לימוד תורה וגמילות חסדים, שאפשרו חיים בהתאם לברית גם בעולם ללא מקדש. במרוצת הזמן התפתח מאגר נרחב ביותר של ספרות פרשנית, הממשיכה להפרות את החיים היהודיים, את האמונה ואת ההכרה היהודית. ניתוק היהדות מהתפתחותה לאחר תקופת התנ"ך מקשה על נוצרים להבינה כראוי ומונעת מהם להעשיר ולהפרות את אמונתם הנוצרית.

5. התנ"ך מחבר ומפריד כאחת בין יהודים לנוצרים

במהלכו של תהליך לימוד משותף בתנ"ך של יהודים ונוצרים מתגלות דרכי קריאה חדשות המביאות להערכה עמוקה יותר של שתי המסורות. אף ששתי הקהילות שואבות מאותם הכתובים המקראיים של ישראל הקדומה, הן פיתחו מסורות שונות של פרשנות. נוצרים רואים טקסטים אלה בעדשת הברית החדשה, ואילו יהודים מבינים מקראות אלה בדרך המסורת של הפרשנות הרבנית. התייחסות לחלק הראשון של המקרא הנוצרי כ"ברית הישנה" עלולה להציג את הטקסטים האלה כאילו היו מיושנים. ביטויים חלופיים כמו "המקרא העברי", "הברית הראשונית" או "הברית המשותפת" - אף שגם הם בעייתיים - יכולים לבטא טוב יותר את ההערכה המחודשת של הכנסייה לעוצמתם המתמשכת של כתובים אלה גם ליהודים וגם לנוצרים.

6. לאשרור הברית הנצחית שבין האל לבין העם היהודי יש השלכות כלפי ההבנה הנוצרית את הגאולה

נוצרים מגלמים את כוח הגאולה האלוהית בדמות ישוע המשיח ומאמינים שכל בני האדם שואבים כוח זה דרכו. במשך המאות לימדו הנוצרים שהגאולה יכולה להימצא רק דרך ישוע המשיח. עם הכרתם לא מכבר שברית האל עם הע?ם היהודי היא נצחית, יכולים עתה הנוצרים להכיר את כוח גאולת האל בפועל בתוך המסורת היהודית.

אם יהודים שאינם שותפים לאמונתנו הנוצרית מצויים בתוך ברית גואלת עם האל, אזי הנוצרים זקוקים לדרכים חדשות להבין את המשמעות האוניברסלית של ישוע המשיח.

7. על נוצרים להימנע מניסיונות להמיר את דתם של יהודים

לפי אמונתנו הגורסת שיהודים נמצאים בברית נצחית עם האל, אנו מתכחשים לפעילות מיסיונרית מכוונת לנצר יהודים. בד בבד, אנו מקבלים בברכה הזדמנויות של יהודים ונוצרים להעיד על חוויותיהם השונות של דרכי גאולה של האל. אף צד אינו יכול לטעון באמת לבעלות בלעדית או מלאה של הכרת האל וידיעתו.

8. פולחן נוצרי המורה על זלזול כלפי היהדות פוגע בכבודו של האל

הברית החדשה כוללת קטעים שיצרו במקורים רבים יחס שלילי כלפי יהודים ויהדות. שימוש בטקסטים אלה במסגרת הפולחן מגביר את סיכויי העוינות כלפי יהודים. התאולוגיה הנוצרית האנטי-יהודית עיצבה את הפולחן בדרכים המשמיצות את היהדות ומעודדות זלזול כלפי יהודים. אנו מפצירים במנהיגי הכנסיות לבחון את קטעי המקרא, תפילות, סדרי הקריאות, הטפה ומזמורי תהילה, כדי להסיר תמונות מעוותות של היהדות. חיים ליטורגיים מתוקנים יתנו ביטוי ליחסים חדשים עם יהודים, ובכך יתנו כבוד לאל.

9. אנו מאשרים את חשיבותה של ארץ ישראל בחיי העם היהודי

לארץ ישראל הייתה מאז ומעולם משמעות מרכזית לעם היהודי. אף על פי כן טענה התאולוגיה הנוצרית שהיהודים הרשיעו את עצמם על ידי דחיית משיח האל - דבר שהפך אותם להיות חסרי בית.

גישה זו של ירושת מקומו של העם היהודי מנעה כל אפשרות מצד הנוצרים להבין את הקשר היהודי לארץ ישראל. תאולוגים נוצרים אינם יכולים להימנע עתה מלהתייחס לנושא חיוני זה, במיוחד בעקבות הקונפליקט הסבוך והמתמשך על אודות הארץ. מתוך הכרה שגם לישראלים וגם לפלסטינים זכות לחיות בשלום ובביטחון כל אחד במולדתו, אנו קוראים לעשות כל מאמץ היכול לתרום לשלום צודק בין כל העמים באזור.

10. על נוצרים לעבוד ביחד עם יהודים לתיקון עולם

בארצות הברית פועלים יהודים ונוצרים יחדיו במשך מאה שנים בקירוב לקידום נושאים חברתיים חשובים, דוגמת זכויות העובדים וזכויות האדם. עם התחזקות האלימות והטרור בזמננו, חובה עלינו להגביר את המאמצים המשותפים לצדק ולשלום שאליהם קוראים לנו נביאי ישראל וישוע. מאמצים משותפים אלה של יהודים ונוצרים מציגים חזון של אחדות אנושית ויוצרים מודלים לשיתוף פעולה עם עמים ומסורות דתיות אחרות.

---

תרגום מאת ר" דוד רוזן.
לרשימת החותמים ראה את-גרסה האנגלית.